Jewish Content

Holidays   Shabbat   Chabad-houses   Chassidism   Subscribe   Calendar   Links

הלכות נדרים פרק יא

א) קטן בן שתים עשרה שנה ויום אחד, וקטנה בת אחת עשרה שנה ויום אחד, שנשבעו או נדרו, בין נדרי איסר בין נדרי הקדש -- בודקין אותן ושואלין אותן: אם ידעו לשם מי נדרו, ולשם מי הקדישו ונשבעו -- נדריהן קיימין והקדשן הקדש; ואם לא ידעו, אין דבריהם כלום. וצריכין בדיקה כל השנה כולה -- שהיא שנת שתים עשרה לקטנה, ושנת שלוש עשרה לקטן.

ב) כיצד, הרי שנדרו או הקדישו בתחילת שנה זו, ושאלו אותם ונמצאו יודעין, ונתקיים נדרם, ונדרו נדר אחר, אפילו בסוף שנה זו -- צריכין בדיקה, ואחר כך יתקיים; ואין אומרין הואיל ונמצאו יודעין בתחילת השנה, אין צריכין בדיקה -- אלא בודקין את כל השנה הזו כולה.

ג) קודם הזמן הזה, אף על פי שאמרו יודעין אנו לשם מי נדרנו, ולשם מי הקדשנו -- אין נדריהם נדרים, ואין הקדשם הקדש; ואחר הזמן הזה, שנמצא הבן בן שלוש עשרה שנה ויום אחד, והבת בת שתים עשרה שנה ויום אחד -- אף על פי שאמרו אין אנו יודעין לשם מי נדרנו, ולשם מי הקדשנו, דבריהם קיימין, והקדשם הקדש ונדריהם נדרים: אף על פי שלא הביאו שתי שערות. וזו היא עונת הנדרים האמורה בכל מקום. [ד] הואיל והגיעו לשני הגדולים, נדריהם קיימין -- אף על פי שלא הביאו סימנין, ועדיין לא נעשו גדולים לכל דבר; ודבר זה מדברי תורה -- שהמופלא הסמוך לאיש, הקדשו הקדש ונדריו נדרים.

ד) אף על פי שנדריהן קיימין, אם חיללו נדרם, או נשבעו והחליפו -- אינן לוקין, עד שיגדילו ויביאו שתי שערות. [ה] הקדישו, ובא הגדול ונהנה מן ההקדש שהקדישו -- לוקה: משום שנדריהם נדרים מן התורה, כמו שביארנו.

ה) [ו] במה דברים אמורים, שבת שתים עשרה שנה ויום אחד נדריה קיימין, בשלא הייתה ברשות האב, או ברשות הבעל; אבל אם הייתה ברשות האב, אפילו הגדילה והרי היא נערה -- אביה מפר כל נדריה וכל שבועות שתישבע ביום שומעו, שנאמר "כל נדריה ואסריה... כי הניא אביה אותה" (במדבר ל,ו).

ו) [ז] ועד מתיי אביה מפר, עד שתבגור. בגרה, אינו מפר לה; והרי כל נדריה ושבועותיה, כנדר אלמנה וגרושה, שנאמר בהן "כול אשר אסרה על נפשה, יקום עליה" (במדבר ל,י).

ז) [ח] ומאימתיי מפר הבעל נדרי אשתו ושבועותיה, משתיכנס לחופה; והוא מפר לעולם, עד שיגרשנה ויגיע הגט לידה. הייתה מגורשת מספק, לא יפר לה; נתן לה גט על תנאי או לאחר זמן, לא יפר בימים שבינתיים.

ח) וכן מי ששמעה שמת בעלה, ונישאת, והרי בעלה קיים, וכל כיוצא בה -- אין הבעל הראשון ולא האחרון מפרין נדריה; הייתה מחייבי לאוין, ואין צריך לומר מחייבי עשה, והפר נדריה -- הרי אלו מופרין.

ט) נערה מאורסה -- אין מפר נדריה אלא האב עם הבעל, כאחד; ואם הפר האחד לבדו, אינו מופר. הפר הבעל לבדו, ועברה על נדרה קודם שיפר האב -- אינה לוקה.

י) מת הארוס -- חזרה לרשות אביה, וכל שתידור האב מפר כשהיה קודם שתתארס; מת האב אחר שנתארסה, ונדרה אחר מותו -- אין הבעל מפר, שאין הבעל מפר נדרי אשתו עד שתיכנס לחופה.

יא) נערה ארוסה שנדרה, ושמע אביה ולא שמע ארוסה, ונתגרשה בו ביום, ונתארסה לאחר בו ביום, אפילו למאה -- אביה ובעלה האחרון מפרין נדריה שנדרה בפני ארוס ראשון: מפני שלא יצאת לרשות עצמה שעה אחת, שעדיין היא ברשות האב מפני שהיא נערה.

יב) אבל האישה הנשואה שנדרה, ולא הפר לה בעלה, וגירשה בו ביום, והחזירה בו ביום -- אינו יכול להפר: שהרי יצאת לרשות עצמה אחר שנדרה; אף על פי שנדרה ברשותו, והיא עתה ברשותו -- הואיל ויצאת לרשות עצמה בינתיים, נתקיימו נדריה.

יג) נערה מאורסה שנדרה, ולא שמע אביה ולא בעלה, ונתגרשה ונתארסה לאחרים, אפילו לאחר כמה ימים -- כשישמע האב והבעל האחרון, מפרין נדריה שנדרה בפני ארוס הראשון: הואיל ולא שמע אותם הארוס הראשון.

יד) נערה מאורסה שנדרה, ושמע אביה לבדו, והפר לה ומת הארוס קודם שישמע, ונתארסה בו ביום, אפילו למאה -- אביה וארוסה האחרון מפרין נדריה שנדרה בפני ארוס ראשון שמת קודם שישמע. [טו] שמע ארוס ראשון, והפר ומת, ואחר כך שמע האב, ונתארסה לאחר בו ביום -- אביה עם הארוס האחרון מפרין נדריה.

טו) [טז] שמע אביה ולא שמע הארוס, ומת בו ביום הארוס, או ששמע גם הארוס והפר או ששתק, ומת בו ביום -- נתרוקנה רשות לאב, והאב יכול להפר; שמע הארוס וקיים, ומת בו ביום, או ששמע ושתק, ומת ביום שלאחריו -- אין האב יכול להפר. [יז] גירשה הארוס, אחר ששמע -- הרי זה ספק: אם הגירושין כשתיקה, ויפר האב עם הבעל האחרון שיארס בו ביום; או הגירושין כמו שקיים ארוס ראשון, שכבר נתקיימו הנדרים.

טז) [יח] שמע האב והפר לה ומת האב, ואחר כך שמע הבעל -- אפילו שמע הבעל קודם שימות האב -- לא נתרוקנה רשות לבעל, ואינו יכול להפר לעולם אחר מות האב: שאין הארוס מפר אלא בשותפות.

יז) [יט] שמע ארוס והפר לה ומת, ואחר כך שמע האב, או ששמע האב והפר לה, ומת הבעל קודם שישמע -- אין האב לבדו יכול להפר נדרים אלו שנראו לארוס ראשון, אלא בשותפות ארוס האחרון, אם נתארסה בו ביום, כמו שביארנו.

יח) [כ] נדרה והפר לה אביה לבדו, ולא שמע הארוס עד שנכנסה לרשותו -- אינו יכול להפר: שאין הבעל מפר נדרי ארוסתו אחר שנישאת, אלא קודם שתיכנס לרשותו הוא שמפר בשותפות האב.

יט) לפיכך היה דרך תלמידי חכמים -- עד שלא תצא בתו מרשותו, אומר לה, כל נדרים שנדרת בתוך ביתי, הרי הן מופרין. [כא] וכן הבעל -- עד שלא תיכנס לרשותו, אומר לה, כל נדרים שנדרת משאירסתיך עד שלא תיכנסי בתוך ביתי, הרי הן מופרין: שהבעל מפר נדרי אשתו, אף על פי שלא שמע אותם.

כ) [כב] הלך האב עם שלוחי הבעל, או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל -- עדיין אביה ובעלה מפרין נדריה. מסר האב לשלוחי הבעל, או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל -- אין האב יכול להפר, שהרי יצאת מרשותו; ולא הבעל יכול להפר, שאין הבעל מפר בקודמין, כמו שביארנו.

כא) [כג] שומרת יבם -- אפילו עשה בה יבמה מאמר, ואפילו ייבם אחד ליבמה אחת -- אינו מפר נדרי יבמתו, עד שיבוא עליה. [כד] הייתה יבמתו נערה מאורסה לאחיו, ואביה קיים -- אין היבם ואביה מפרים נדריה כאחת, אלא האב לבדו הוא שמפר כל שתידור; ואפילו עשה בה היבם מאמר, אינה כנערה מאורסה -- שאין המאמר קונה ביבמה קניין גמור, כמו שביארנו.

כב) [כה] נערה שהשיאה אביה, ונתאלמנה או נתגרשה מן הנישואין -- הרי זו כיתומה בחיי האב; ואין האב מפר נדריה, ואף על פי שעדיין היא נערה.

כג) [כו] נערה מאורסה שנדרה, ולא שמעו נדרה אביה ובעלה עד שבגרה, או עד שנעשת יתומה בחיי האב -- הרי נדריה קיימין; ואין הבעל יכול להפר -- שהרי יצאת מרשות אביה שהוא מפר עימו בשותפות, ועדיין לא נכנסה לרשות הבעל.